יש כאן עלילה, קו עלילה טוב שככל שאני חרד נעלם מיד כשהבזוקות המוצקות של ליל ליזה מתוקות מופיעות. כשהתינוקת הזאת מתחילה למצוץ את התינוקת היא משתפרת אפילו יותר, אבל הפנינה של סצינת הסרט הזו היא לראות אותה נהייתה דפוקה ובלתי נתפסת. היא נדפקת בכמה עמדות בזמן שהחבר שלה יושב על ידי צופה עד שהפריק השני הוא צרור בהצטיינות.
